63-013-01 תקשורת מילולית
ביה"ס לתקשורת
63-013-01 תקשורת מילולית
סוג הקורס: קורס חובה, תואר ראשון
יום ג, 14-16, בניין 304 (משפטים) חדר 2
שנת לימודים: תשע"ג סמסטר ב היקף שעות: 2 ש"ס, 1 ש"ש
שם המרצה: ד"ר רינה בוגוש
אתר הקורס באינטרנט: http://hl2.biu.ac.il באתר הקורס מופיעים הסיליבוס, מצגות השיעורים, מאמרים או הפנייה למאמרים, הנחיות לתרגיל והודעות מיוחדות
שעות קבלת: יום ג, 12-13 בניין 109- חדר 11 , טל: 5317059
דוא"ל: bryna.bogoch@.biu.ac.il
א. מטרות הקורס:
הקורס נועד להקנות מושגי יסוד בתקשורת לשונית תוך התמקדות בשיח הישראלי. ההרצאות תתמקדנה ברמה התיאורטית של נושאי הדיון ואילו התרגילים יבחנו את היישום של נושאים אלה בטקסטים שונים, בעיקר מתחום תקשורת ההמונים. תרגילי הבית נועדו לאפשר הבנה טובה יותר וניתוח עצמאי של טקסטים כהשלמה לחומר הנלמד.
ב. דרישות הקורס:
1. נוכחות חובה, השתתפות פעילה וקריאת פריטי החובה.
2. הגשת2 מתוך 3 תרגילים. את התרגילים יש להגיש בשבוע שלאחר הדיון בכיתה שבו דנים בנושא שאותו יש לתרגל. סטודנטים שלא יגישו את התרגילים במועדים שנקבעו ללא סיבה מוצדקת, לא יורשו לגשת מבחן המסכם.
3. עבודה אמפירית : ניתוח של ראיון בתקשורת, על פי המודלים שהוצגו בכיתה. העבודה כוללת כל החלקים המקובלים בעבודת מחקר אקדמית, כולל מבוא, רקע תיאורטי, שיטה, ממצאים, דיון ומסקנות, ובבליוגרפיה. חייבים לקבל אשור ממני על נושא העבודה, והתעתיק של הראיון. היקף העבודה: 7 עמודים, רווח כפול. הגשת העבודה: שבועיים לפני סוף הסמסטר
4. בחינת סיום.
ג. חישוב הציון:
עבודה אמפירית: 35%
בחינת סיום: 60%
השתתפות: 5%
תכנית הקורס ורשימת קריאה
הרשימה כוללת קריאת חובה שמסומנת ב*, פריטים כלליים נוספים בעברית ובאנגלית ומחקרי תקשורת להדגמה
1. מבוא: שפה, תקשורת ומציאות חברתית
* סילוורסטון, רוג'ר. (2006). מדוע ללמוד מדיה? תל-אביב: רסלינג, עמ' 57-71.
2. שפה: מבנה, שימוש ופעולה
* דה- סוסייר, פרדיננד. (2005). קורס בבלשנות כללית. תל אביב: רסלינג. עמ' 11-24
* יאקובסון, רומן. (1970). בלשנות ופואטיקה. הספרות, 2, 274-279.
ניר, רפאל. (1989). מבוא לבלשנות. רמת אביב: הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, יחידה 1.2, עמ' 20-37 (הבלשנות המודרנית).
Payne, Thomas E. (2006). Exploring language structure: A student’s guide. Cambridge: Cambridge University Press.
3 . שפה ומשמעות: סמנטיקה וסמיוטיקה
Chandler, Daniel (2007). Semiotics: The basics. (2nd ed). London Routledge, ch. 2, pp. 59-82.
* ניר, רפאל. (1989). סמנטיקה עברית. רמת אביב: האוניברסיטה הפתוחה. יחידות 1.2-1.3 , עמ' 18-30 (הסמיוטיקה והסימן).
*בארת', רולנד. (1998). מיתולוגיות. תל-אביב: בבל. עמ' 256-260 (קריאה ופענוח של מיתוס), עמ' 260-266 (המיתוס כשפה גזולה).
*בארת, רולנד. (1998). מיתולוגיות. תל אביב: בבל. עמ' 50-48 (אבקות כביסה וחומרי ניקוי), עמ'
235-244 (המיתוס הוא דיבור; המיתוס כמערכת סמיולוגית).
תרגיל 1. : ניתוח של פרסומות (מכל מדיה שאתם בוחרים) בהתאם למודלים הסמיוטים וסמנטיים (אורך הניתוח: עד עמוד אחד)
4. שפה ומחשבה
וורף, בנג'מין לי. (2004 [1940]). מדע ובלשנות. בתוך: שפה, מחשבה, מציאות. תל-אביב : אוב - ז.ע.פ. 81-95
ניר, רפאל. (1998). תקינות פוליטית, לשון נקייה והזניית השפה. פָנים. כתב עת לתרבות, חברה וחינוך. 19-26
*מוצ'ניק, מלכה (תשס"ב) "טובין ותיקינין (פוליטית)" חלקת לשון 34-33, 74-94.
5. שפה וזהות חברתית
*מוצ'ניק, מלכה. (2002). שונוּת ופלורליזם בלשון - דיאלקטים וסוציולקטים. בתוך: לשון, חברה ותרבות, כרך א'. תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה 64-92 . 109-116,
Trudgill, Peter (2000). Sociolinguistics: An introduction to language in society. 4th edition. London: Penguin Books. Chapter 1, 1-22.
*McNamara, T.F. (1988). Language and social identity: Israelis abroad. In W.B. Gudykunst (Ed.), Language and Ethnic Identity). Philadelphia: Multilingual Matters. 59-72.
וייסמן, כרמל וגונן, אילן (2010). עברית אינטרנטית.ירושלים: כתר. פרק 4: גם אני אחד שיודע: שפה וזהות ברשת.
6. אתנוגרפיה של תקשורת
*כתריאל, תמר (תשנ"ט). סגנון דיבור כסגנון תרבות: לדבר 'דוגרי', לעשות מוסיירה. בתוך מילות מפתח: דפוסי תרבות ותקשורת בישראל. חיפה: אוניברסיטת חיפה, 206-225
*Maschler, Y. (2001). "Veke'ilu haraglayim sh'xa nitka'ot bifnim kaze ('and like
your feet get stuck inside like')": Hebrew kaze ('like'), ke'ilu ('like'), and the decline of Israeli dugri ('direct') speech. Discourse studies 3(3): 295-326.
*כתריאל, תמר (תשמ"ג). "מסיבות קיטורים" בטקס לשנוי בשיח של ישראלים עיונים בחינוך 35, 151-162
תרגיל 2 : תמצאו 5 דוגמאות של משלבים שונים או קולות תרבותיים מטקסטים, המדיה או תקשורת בין-אישית . הסבירו את הדוגמאות
7. . הדיבור כפעולה חברתית: היבטים פרגמטיים
* צרפתי, ג. (תשמ"ג). הפרגמטיקה ופעולות הדיבור. לשוננו לעם, 34, 99-112.
Blum-Kulka, Shoshana. (1997). Discourse pragmatics. In Teun. van Dijk (ed.), Discourse as social interaction. Discourse Studies: A Multidisciplinary Introduction, vol. 2. Thousand Oaks, N.J.: Sage. 38-54.
*קמפ, זוהר ובלום-קולקה, שושנה (2011). מרבה צער- מרבה עצמה: תפקודי 'מצטער' בשיח הציבורי והיומיומי בישראל. מחקרים בבלשנות השימושית, הטיפוח החינוך הלשוני ובאוריינות 43-44, 367-391.
תרגיל 3. עליך להמציא 5 מבעים, שכל אחד מהם מדגים סוג שונה של פעולה אילוקוציונית
8. לשון מגדר ונימוס
*Blum-Kulka, Shoshana. (1992). The meta-pragmatics of politeness in Israeli society in R. Watts, R., J. Ide, & S. Ehlich (Eds.), Politeness in language: Studies in its history, theory and practice (pp. 255-281). Berlin: Mouton de Gruyter
Maschler, Yael. (2003). The discourse marker nu. Israeli Hebrew impatience in interaction. Text 23: 89-128.
*טנן, דבורה (1991). קצר: מדוע אין הבנה בין נשים וגברים תל אביב: מטר. פרק 1: מילים שונות, עולמות שונים. פרק 2: אסימטריות.
Speer, S. (2005) Gender talk: Feminism, discourse and conversation analysis. London: Routledge. Chapter 2. Gender and Language, Sex difference perspectives: a focused evaluation and critique, pp. 45- 59.
*ורדי-ראט, אסתר ואבני-שיין חנה (תש"ע) " קרבה וריחוק בשיח מקוון – ניתוח הטקסט מנוקדת מבט סוציולינגוויסטית. בתוך חקר הטקסט והשיח: ראשומון של שיטות מחקר )עורכת עירית קופפרברג). באר שבע: הוצאת ספרים של אוניברסיטת בן גוריון, עמ' 47-63.
9. ניתוח שיחה ((Conversational Analysis
מוצ'ניק, מ. (2002). לשון חברה ותרבות. כרך א. רמת אביב: האוניברסיטה הפתוחה: יחידות 3.1,
3.2, 3.4, 3.7 , עמ' 129-133, 144-152, 163-166, (הלשון בהקשר הנסיבתי – המשלב).
*Hutchby, I. & Wooffitt, R. (1998). Conversation Analysis. Cambridge: Polity Press. Chapter 1: What is conversation analysis? pp. 13-37. Chapter 3: Data and transcription techniques, pp. 73-93.
מיירס, גרג, (2010) "ניתוח השיחה והדיבור"בתוך. מחקר איכותני – שיטות לניתוח טקסט תמונה וצליל.( באואר, מרטין ווגסקל, ג'ורג' (עורכים).רמת אביב: האוניברסיטה הפתוחה. פרק 11
10. שפת התקשורת וראיונות במדיה
Tolson, A. (2006). Introducing media talk. In Media talk: Spoken discourse on TV and radio. Edinburgh: Edinburgh University Press. 3-23
Heritage, John and David Greatbatch. (1991). On the institutional character of institutional talk: The case of news interviews. In Talk and social structure. Boden, D. and Zimmerman, D. (eds.), Cambridge, UK: Polity Press. 93-137.
*Clayman, S. & Heritage, J. (2002) The news interview: Journalists and public figures on the air. Cambridge: Cambridge University Press. News interview turn-taking: basic preliminaries, pp. 97-113; 119-131.
11. שפת הראיונות במדיה בישראל
*. לוי, ערית, ויצמן, אלדעה ושניבוים, יצחק (" .(2004דפוסי תמיכה ואתגור בראיונות חדשותיים בחינה משווה של אסטרטגיות המראיין באלג'זירה ובטלוויזיה הישראלית". בתוך למ"ד לאיל"ש: קובץ מחקרים בבלשנות שימושית, (עורכים שלזינגר,ישראל' ומוצ'ניק, מלכה) ירושלים: צבעונים152-167.
*ויצמן, אלדעה (2009)"ידיד וטורף, אח ועריק' מארג מיצובי מורכב בריאיון החדשותי" בלשנות עברית, 62-63, 299-322
בלום קולקה, שושנה. קמפף, זהר. וליבס, תמר (2003)."לדבר עם האויב? ראיונות עם פלסטינים
באינתיפאדה הראשונה". בתוך שלזינגר, יצחק ומוצ'ניק, מלכה (עורכים). למ"ד לאיל"ש: קובץ
מחקרים בבלשנות שימושית .ירושלים: צבעונים.61-77
עמיר, עליזה. (2010). הבניית שליטה של המראיין באמצעות בחינת סגנונות הנימוס: מעורבות ועצמאות. בתוך: העברית שפה חיה בן-שחר, רינה, בן-ארי, וג' טורי,. תל אביב: המכון הישראלי לפואטיקה וסמיוטיקה ע"ש פורטר והקיבוץ המאוחד, כרך ה', עמ' 379-396.
12. רטוריקה, מסגור ואידיאולוגיה: ניתוח שיח ביקורתי
*Fairclaugh, Norman. & Wodak, Ruth (1997). "Critical discourse analysis" in Discourse as social interaction Teun Van Dijk (ed.) London: Sage. 258-285
דניאל דור. (2001). עיתונות תחת השפעה. תל אביב: בבל. פרק ראשון (בעיקר עמ' 15-26).
*רועה. יצחק. (1994). אחרת על תקשורת: שבע פתיחות לעיון בתקשורת. קדימה: רכס. עמ' 39-58 (פרק 3 "סוד הקסם הפופולארי").
13. סיכום והכנה למבחן
מקורות להרחבה ולהעמקה
מדיבור לכתיבה:
הכהן, ג., חמו, מ (2002). מתצפית לתעתיק: תיאוריה, פרקטיקה ופרשנות בניתוח שיח טבעי של ילדים. סקריפט, 3-4, 55-74.
וייסמן, כרמל וגונן, ואילן (2010). עברית אינטרנטית, פרק 2 ירושלים: כתר
סמיוטיקה
לכט. ג' (2004). 50 הוגים מרכזיים בני-זמננו: מסטרוקטורליזם עד פוסט-מודרניות, כרך ב'. תל
אביב: רסלינג, עמ' 18-25 (פירס).
סמנטיקה
Riemar, N. (2010). Introducing semantics. Cambridge: Cambridge University Press.
ניר, ר. (1998). תקינות פוליטית, לשון נקייה והזניית השפה: על היבטי הפוליטיקלי קורקט בעברית החדשה. פנים, 7, 19-26.
פרגמטיקה
אוסטין ג'. ל. (2006). איך עושים דברים עם מילים. תל אביב: רסלינג.
תיאורית הנימוס
Watts, R. (2003). Politeness. Cambridge: Cambridge University Press.
Brown, Penelope., & Levinson, S. C. (1987\1999). Politeness: Some universals in language usage. In The discourse reader. Jaworski, Adam. and Coupland, Nikolas. (eds.), London: Routledge. 321-335.
ניתוח השיח
Schiffrin, Deborah., Tannen, Deborah., & Ehernberger-Hamilton, H. (Eds). (2003). The handbook of discourse analysis. Oxford, Blackwell.
סוציולינגוויסטיקה
McGregor, William. (2009). Linguistics: An introduction. London: Continuum.
מוצ'ניק, מלכה. (2002). לשון חברה ותרבות. כרך א'. רמת אביב: האוניברסיטה הפתוחה. יחידה 2, עמ' 64-116 (שונות ופלורליזם בלשון).