מבוא לתקשורת המונים

 

בס"ד

 

 

ביה"ס לתקשורת

 

מבוא לתקשורת המונים (63-001-01-02-03)

 

סוג הקורס: קורס חובה תואר ראשון. שנה: א'

שנת לימודים: תשע"ג                סמסטר:  א'+ב'                היקף שעות:  3 ש"ש

 

מרצה: ד"ר  י. בלוך- אלקון

מתרגלת: גב' שני הורוביץ – רוזן

 

אתר מלווה לקורס: hl2.biu.ac.il (כולל טבלאות/תרשימים, כתבות/קישורים לנושאים אקטואליים, סרטונים רלוונטיים לשיעורים, והנחיות לכתיבת העבודה )

 

שעות קבלה: ד"ר בלוך-אלקון: יום ב' 13:00-14:00, בניין לאוטמן 109, בי"ס לתקשורת ,משרד 18, טל: 03-5318995 (ישיר), דואל: Yaeli.Bloch-Elkon@biu.ac.il

גב' הורוביץ-רוזן: יום ב' 10:30-11:30, בניין לאוטמן 109, משרד 002, טל: 03-7384303, shanihz@gmail.com

 

א. תיאור ומטרות הקורס

 

הסטודנטים יחשפו לעולם תקשורת ההמונים, לתיאוריות המרכזיות, לאמצעי התקשורת השונים ולתחומי המחקר העיקריים בתחום. במהלך הקורס יושם דגש על חיבור ויישום החומר התיאורטי למציאות התקשורתית המשתנה. נעמיק את ההיכרות עם אמצעי התקשורת השונים ומאפייניהם הטכנולוגיים והחברתיים; נסקור את התהליכים והתפקידים של מוסדות תקשורת ההמונים; ונבחן את תפקידיה, השפעותיה והשלכותיה של התקשורת, תוך פיתוח חשיבה ביקורתית והתייחסות לאירועים אקטואליים.

 

 

ב. תוכן - נושאי הקורס:  7 חטיבות מרכזיות

  1.  מבוא לתקשורת: הגדרות, תיאוריות ומודלים

2. התפתחות אמצה"ת השלכות חברתיות קוגניטיביות ותרבותיות

3. הסביבה התקשורתית החדשה: חדשנות טכנולוגית, אימפריאליזם, שינויים ומאפיינים

4. מוסד התקשורת: מאפיינים ופיקוח חברתי
5. מערכות תקשורת: עיתונאות, חדשות ואובייקטיביות?:

   א) עיתונאות ואנשי המקצוע

  ב) חדשות ואובייקטיביות (מִסגור)

  ג) סוגי עיתונות וסוגי חדשות

 

6. השפעות התקשורת: מסורות בפרספקטיבה של זמן 4 "גלים מרכזיים"

7. תקשורת שכנועית: פרסום ויחסי-ציבור

 

ג. שיטות הקורס

 

הרצאות פרונטאליות ותרגולים; ישולבו דיונים כיתתיים – ע"ס שאלות מנחות וקריאת חומר – מצגות וסרטוני וידאו.

 

 

ד. חובות הקורס והרכב הציון הסופי

 

 

1.       פרזנטציה + השתתפות פעילה בכיתה (20%)

2.       נוכחות חובה בתרגילים

3.       מילוי מטלות קריאה לכל שיעור

4.       עבודה (30%) – הנחיות כלליות בסוף הסילבוס.

5.       מבחן סוף שנה (50%) – כולל את חומר ההרצאות, התרגילים ורשימת הקריאה.

 

* הפרזנטציה תכלול יישום חומר הקריאה השבועי על אירוע אקטואלי.
   (הסבר מפורט יינתן במהלך השיעור הראשון).

* סטודנט שנעדר יותר משלוש פגישות בסמסטר יורחק מהקורס

* ציון עובר (לפחות 60)  בכל אחת מדרישות הקורס

 

 

ה. תכנית הקורס:

 

 נושאי ההרצאות ורשימת הקריאה

הפריטים המופיעים עם כוכבית (*) רשות

  א.  מבוא לתקשורת: הגדרות, תיאוריות ומודלים

הרצאה 1 – הקדמה: הצגת הקורס, תחום התקשורת, הגדרות והנחות מרכזיות

 

 Fiske. J. (1982). Introduction to Communication Studies. London: Methuen. pp. 1-5.

 

סילברסטון, ר. (2006). "המרקם של החוויה". מדוע ללמוד מדיה? תל-אביב, רסלינג, עמ' 21–36

 

 

הרצאה 2 -  סוגי קהלים וכיצד אנו מתקשרים? (כולל סמיוטיקה וסמנטיקה)

 

כספי, ד. (1993). סוגי תקשורת. כספי, ד. תקשורת המונים, כרך א'. תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 57-30.

 

הרצאה 3 – תקשורת בלתי מילולית: על/אל מילולית

 

בנצור, נ. (1993). להופיע טוב. תל-אביב: אלפא/זמורה-ביתן, עמ' 127-94.

(*) רעם, ג. (1991). לא הכל דיבורים. תל-אביב: לימון תחקירים כלכליים, עמ' 33-17, 52-41, 99-93, 150-141.

 

 

הרצאות 4-5 – אסכולות מרכזיות לחקר התקשורת: מהות התקשורת, מודלים

 

כספי, ד. (1993). מהי תקשורת. תקשורת המונים, כרך א', עמ' 25-10.

 

Carey, J. W. (1988). A Cultural Approach to Communications. In: Carey, J., Communication as Culture. London: Routledge, pp. 13-36.

 

 

ב. התפתחות אמצה"ת השלכות חברתיות קוגניטיביות ותרבותיות

 

הרצאה 6 – רקע היסטורי, חברתי וטכנולוגי, הגישה הסוציולוגית מול הגישה הטכנולוגית, תחילת ההתפתחות-השלב האוראלי

 

כספי, ד. (1993). על תיאוריות של דטרמניזם טכנולוגי. תקשורת המונים, כרך א', עמ' 114-109.

 

מקלוהן, מ. (1995). המדיום הוא המסר. בתוך כספי, ד. (עורך), תקשורת המונים - מקראה, תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 35-26.

 

לאפי, ד. (2011). סוגיות מפתח בתיאוריית המדיה. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה. עמ' 40-49.

 

(*) Ong, W. J. (1988). Orality and Literacy. London: Routledge , pp. 31-68, 78-116.

 

 

הרצאה 7 – המשך, השלב הליטראטי (כתב) , הדפוס, העיתון ומודל התפתחות אמצה"ת

 

כספי, ד. (1993). מודל היסטורי של התפתחות אמצה"ת. תקשורת המונים, כרך א', עמ' 117-115.

 

[מדיה שונים]

כספי, ד. (1993). העיתון. תקשורת המונים, כרך א', עמ' 145-126.

 

  (*) Carey, J. W. (1992) Technology and Ideology. Communication as Culture, London: Routledge, pp. 201-4, 210-22.   -  הטלגרף                                                                                           

 

 

הרצאה 8 – המשך, עידן הטלקומוניקציה: טלגרף, סינמה, רדיו וטלוויזיה, ניתוח עפ"י התיאוריות

 

כספי, ד. (1993). הקולנוע; הרדיו; הטלוויזיה. תקשורת המונים, כרך א' , עמ'  169-149, 185-170; 201-186.

 

מקלוהן מ. (2003). להבין את המדיה ("רדיו: התוף השבטי"), תל אביב: בבל, עמ' 367-354.

 [McLuhan, M. (1964). Radio. In McLuhan, M. Understanding Media, New-York: McGraw-Hill, pp. 297-307].

                                                                                                                        (*)אשורי, ת. (2011). מהטלגרף ועד המחשב. תל אביב: רסלינג.  עמ' 11-41 (טלגרף), 43-78 (רדיו).

 

הרצאה 9 – המשך, תקשוב – אינטרנט, סיכום הנושא

 

סופר, א. (2011). תקשורת המונים בישראל. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה. עמ' 297-322, 335-348.

 

גלילי - צוקר, א. (2008). מרחב ציבורי וטכנולוגיית האינטרנט. פוליטיקה תקשורתית בת זמננו. רמות- אוניברסיטת תל אביב, עמ' 85-11.

 

Mayer J.D and Cornfield M (2003). The New Media, in Rozell, J. M. (ed.) Media Power, media Politics. New York,: Rowman & Littlefield Publishers, INC. pp. 297-318.

 

(*) Neuman W.R., Bimber, B. and Hindman, M. (2011). "The Internet and Four Dimensions of Citizenship", in Shapiro R.Y. and Jacobs L. (eds.), The Oxford Handbook of American Public Opinion and The Media. New York: The Oxford University Press Inc., 22-42.

 

 

ג. הסביבה התקשורתית החדשה: חדשנות טכנולוגית, אימפריאליזם, שינויים ומאפיינים

 

 

הרצאה 10 – העידן הבתר תעשייתי: טכנולוגיות ממוחשבות, מגמות עיקריות, שינויים בסביבה התקשורתית החדשה

 

שנער, ד. (1997). טכנולוגיות של תקשורת בסדר העולמי החדש. תקשורת: טכנולוגיה, חברה, תרבות, כרך ב', עמ' 38-29, 58-44.

 

אזרחי, י. גושן, ז. ולשם, ש. (2003). בעלות צולבת – שליטה ותחרות בשוק התקשורת הישראלי. ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה עמ' 14- 23 (פריט רלוונטי גם לסעיף ד', שיעור 12).

 

לימור, י. ונוסק, ה. (2001). "הצנזורה של היד הנעלמה – צנזורה כלכלית", קשר, 29, עמ' 98-110.

 

 (*) אגמון, ת. וצדיק, ע. (2011). ניתוח ההשלכות הכלכליות של ריכוזיות ובעלויות צולבות על כלי התקשורת. ירושלים: הכנסת, מרכז המחקר והמידע. נתקבל מ: http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02952.pdf

 

 

הרצאה 11 – המשך שינויים בסביבה התקשורתית, השלכות ברמה החברתית תרבותית, אמפריאליזם תרבותי-תקשורתי

 

Seongcheol K. (1998). Cultural Imperialism on the Internet, The Edge: The E-Journal of Intercultural Relations, Vol 1, 4. http://www.hart-il.com/biz/theedge (תדפיס 8071)

 

לאפי, ד. (2011). סוגיות מפתח בתיאוריית המדיה. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה. עמ' 148-151, 188-191.

 

 (*) Tomlinson, J. (2002). “Four Ways to Talk about Cultural Imperialism,” in McQuail, D. (ed.) McQuail’s Reader in Mass Communication Theory. London: Sage, pp. 223-226.

ד. מוסד התקשורת: מאפיינים ופיקוח חברתי

 

הרצאה 12 – רקע ודגמי פיקוח

 

כספי, ד. ולימור, י. (1996). דגמי פיקוח על מוסד התקשורת. תקשורת המונים, כרך ג', עמ' 51-30, 75-62.

 

נגבי, מ. (2011). חופש העיתונאי וחופש העיתונות בישראל – דיני תקשורת ואתיקה עיתונאית. תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה. עמ' 255-268 (חופש העיתונאי), נתקבל מ: http://www.the7eye.org.il/library/Pages/moshe_negbi_freedom_of_the_journalist.aspx

 

 (*) Brown, Katherine A. & Gitlin, Todd (2011). Partisans, Watchdogs, and Entertainers: The Press for Democracy and its Limits", in Shapiro and Jacobs (eds.), The Oxford Handbook of American Public Opinion and The Media. New York: Oxford University Press Inc., 74-88.

 

ה. מערכות תקשורת: עיתונאות, חדשות ואובייקטיביות?

 

הרצאה 13 – התיאוריה המבנית-תפקודית--הגישה המודרנית, עיתונאות ואנשי המקצוע

 

כספי, ד. (1993). התיאוריה המבנית-תפקודית וניתוח התפקודים של תקשורת המונים. תקשורת המונים,  כרך א', עמ' 93-76.

 

Bennett, L. W., and Serrin, W. (2007). The Watchdog Role of the Press, in Graber D. A. (ed.), Media Power in Politics. Washington, D.C: CQ Press, pp.326-336.

 

כספי, ד. (1993). התפיסה הניאו-מרקסיסטית. תקשורת המונים,  כרך א', עמ' 76-70.

 

(*)לאפי, ד. (2011). סוגיות מפתח בתיאוריית המדיה. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה. עמ' 49-52, 142-148.

 

 

1. עיתונאות ואנשי המקצוע

 

כץ, א. (1998). עיתונאות כמקצוע. בתוך כספי, ד. ולימור, י. (עורכים), אמצעי תקשורת המונים בישראל,  תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 319-312.

 

ויימן, ג. (1999-2000). "עמימות הפרופסיה" העיתונאית בישראל. ספר השנה של העיתונאים, עמ' 139-135.

 

Janowitz, M. (1988). The Journalistic Profession and the Mass Media. In Selection of Articles in Communication. pp. 74-86. Jerusalem: Hebrew Univ.

 

 

 

 


הרצאה 14 – חדשות- הגדרות, רכיבים ומאפיינים

 

2. חדשות ואובייקטיביות (מִסגור)

 

Just, M.R. (2011). "What's News: A View from The Twenty-first Century", in R. Y. Shapiro, and L. R. Jacobs (eds.), The Oxford Handbook of American Public Opinion and the Media (pp.105-120). New York: Oxford University Press Inc.

 

גלטונג, י. ורוגה, מ.ה. (1995). מבנה חדשות החוץ: סיקור המשברים בקונגו, בקובה ובקפריסין בארבעה עיתונים זרים. בתוך כספי, ד. (עורך), תקשורת המונים – מקראה, עמ' 233-200.

 

Molotch, H. and Lester, M. (1974). News as Purposive Behavior. American Sociological Review, Vol 39, pp. 101-112.

(מבחר מאמרים בתקשורת. הוצאת האוניברסיטה העברית)

 

(*) טוכמן, ג.  (1995). "תהליכי העבודה בהפקת החדשות העיתונאיות: הפיכת הבלתי צפוי לשגרה", בתוך: כספי, ד. (עורך). תקשורת המונים; זרמים ואסכולות מחקר, האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 234 – 253.

 

הרצאה 15 – אובייקטיביות הדיווח, מסגור Framing

 

לוי, ד. (1992). התפקיד האידיאולוגי של חדשות בטלוויזיה: המקרה של האינתיפאדה ב"מבט". פתו"ח (כ"ע), עמ' 30-9.

 

(*) רועה, י. וכהן, ע. (1998). אחד הימים היותר עקובים מדם. בתוך ד. כספי ולימור, י. (עורכים), אמצעי תקשורת המונים בישראל (עמ' 476-463).  

 

Entman, R. M. (2007). "Framing Bias: Media in the Distribution of Power", Journal of Communication, Vol. 57: 163–173.

 

Scheufele, D. A. (1999). Framing as a Theory of Media Effects. Journal of Communication, Vol 49, 1, pp. 103-122.

 

(*) Nelson, Thomas E. (2011). "Issue Framing", in R. Y. Shapiro, and L. R. Jacobs (eds.). The Oxford Handbook of American Public Opinion and The Media (pp. 189-203). New York: Oxford University Press Inc.

 

 

הרצאה 16 – עיתונות לסוגיה ואירועי מדיה

 

3. סוגי עיתונות וסוגי חדשות

 

רועה, י. (1994). סוד הקסם הפופולארי עיתוני איכות ועיתונים אחרים. שבע פתיחות לעיון בתקשורת ובעיתונות. אבן יהודה: רכס. עמ' 58-37.

 

לימור, י. ומן, ר. (1997). עיתוני איכות ועיתונים פופולאריים. עיתונאות. תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 125-119.

 

(*) ירחי, מ. וצרפתי, י (2009). הסיקור התקשורתי של אירועי טרור בעיתונות הישראלית הכתובה: מרכז מול פריפריה. מגמות, מו (1-2), 61-38.

 

Gans, H. J. (2010). News & the news media in the digital age: Implications for democracy. Daedalus, 39, 2, 8-17.

 

(*) Bloch-Elkon, Y. and Lehman-Wilzig, S. (2007). Media functioning during a violent international crisis: Differences between elite and popular press coverage of American Policy in Bosnia (1992-95), in H. Nossek, et al. (Eds.). Media and Political Violence (pp. 119-142). NJ: Hampton.

 

(*) Baum, M. A. and Jamison, A. (2011). Soft News and The Four Oprah Effects, R. Y. Shapiro, and L. R. Jacobs (eds.), The Oxford Handbook of American Public Opinion and The Media (pp. 121-137). New York: Oxford University Press Inc.

 

[אירועי מדיה]

כץ, א. ודיין, ד. (1995). אירועים של אמצעי התקשורת (חדשות מיוחדות). בתוך: ד. כספי. (עורך). תקשורת המונים – מקראה (עמ' 141-132). תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה.

 

Katz, E. and Liebes, T. (2007). ‘No more peace! : How Disaster, terror and war have     

      upstaged media events. International Journal of Communication, 1, 157-166.

 

 

ו. השפעות התקשורת: מסורות בפרספקטיבה של זמן 4 "גלים מרכזיים"

 

הרצאה 17 – מהי השפעה?, רמות מרכזיות, סוגי השפעה, סקירת רקע לגלי המחקר

 

כספי, ד. (1995). מהי השפעה?. תקשורת המונים, כרך ב', עמ' 19-12.

 

רועה, י. (1994). שדים על הקיר - התקשורת החזקה נחלשת, מתחזקת, שבה ונחלשת. בתוך: י. רועה. (עורך). אחרת על התקשורת: שבע פתיחות לעיון בתקשורת ובעיתונות (עמ' 85- 106). אבן-יהודה: הוצאת רכס.

 

הרצאה 18 – ההשפעות החזקות (גל 1), ההשפעות המוגבלות (גל 2)

 

גל א': תקשורת "חזקה"

 

כספי, ד. (1995). מסורת ההשפעות החזקות. תקשורת המונים, כרך ב', עמ' 33-20.

 

גל ב': תקשורת "מוגבלת" 

 

כספי, ד. (1995). מסורת ההשפעות המוגבלות. תקשורת המונים. כרך ב', עמ' 58-34.

 

לזרספלד, פ.פ., ומרטון, ר.ק. (1995). תקשורת המונים, טעם פופולרי ופעולה חברתית מאורגנת. בתוך: כספי, ד. (עורך). תקשורת המונים- מקראה, , עמ' 92-76.

                                          

(*) כץ, א. (1995). הזרימה הדו-שלבית של התקשורת: דווח מעודכן של השערה, בתוך: כספי, ד. (עורך) תקשורת המונים - מקראה, עמ' 108-93.

 

כ"ץ, א. ועמיתיו (2000). תרבות הפנאי בישראל: תמורות בדפוסי הפעילות התרבותית 1970-1990, תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה, חלק 5 עמ' 339-307.

 

(*) Vidmar, N. & Rokeach, M. (1974). Archie Bunker’s Bigotry, Journal of Communication, Vol. 24, pp. 36-74.

 

הרצאה 19 – ההשפעות המתחזקות (גל 3)

 

גל ג': התקשורת "מתחזקת"

 

כספי, ד. (1995). אסכולת קביעת סדר היום. תקשורת המונים. כרך ב', עמ' 105-94.

 

וולפספלד, ג. ווימן, ג. (1999). המאבק על סדר היום במערכת הבחירות 1996. פוליטיקה (דצמבר), גיליון  4,  עמ' 25-9.

 

גיטלין, ט. (1996). אידיאולוגיה של זמן צפיית שיא: התהליך ההגמוני בבידור המשודר בטלוויזיה. כספי, ד. (עורך), מקראה, עמ' 164-144.

 

נואלה נוימן, א. (1995). ספירלת השתיקה. כספי, ד. (עורך), מקראה, עמ' 131-122.

 

(*) מקומבס, ב. ושאו, ד. ל. (1995). התפקוד של אמצעי תקשורת המונים כקובעי סדר היום, בתוך כספי, ד. מקראה, עמ' 121-109.

 

(*) Nacos, B. L., Bloch-Elkon, Y., Shapiro, R. Y. (2011). Selling Fear: Counterterrorism, The Media and Public Opinion. Chicago: The University of Chicago Press. Pp. 1-59 (chapter 1 and 2).

 

 

הרצאה 20 – "בין גלים"-השפעות שנויות במחלוקת, וההשפעות הנחלשות (גל 4)

 

Gerbner, G. and Gross, L. (1976). Living with Television: The Violence Profile. Journal of  Communication. Vol. 20, 2, pp. 172-199.                                                                                    

(מבחר מאמרים בתקשורת, האוניברסיטה העברית בירושלים, עמ' 327-340).

 

Livingston, Steven (1997). “Beyond the ‘CNN Effect’: The Media-Foreign Policy Dynamic”, in Norris, Pippa (ed.), Politics and the Press: The News Media and their Influences. Boulder: Lynne Rienner, 291-318.

 

 

"גל" ד': התקשורת שוב "נחלשת"

 

פיסק, ג. (1995). טלוויזיה: פוליסמיות ופופולריות. כספי (עורך), תקשורת המונים - מקראה, עמ' 190-173.

 

ליבס, ת., קמה, ע. וטלמון, מ. (2003). הקורא הפעיל: גלגוליו של רעיון; סיכום: הקורא הפעיל בלימודי תרבות. תקשורת כתרבות, תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 104-100, 125-122.

 

למיש, ד. (1994). החופש למפגש אישי עם הטלוויזיה. בתוך: החופש לצפות: מבט שני בטלוויזיה, תל-אביב: רכס, עמ' 46-37.

 

 

 

 

 

ז. תקשורת שכנועית: פרסום ויחסי-ציבור

 

הרצאה 21 – פרסום, סוגי פרסומות ושכנוע באמצעות פרסום

 

פרסום

 

הורניק, י. וליברמן, י. (1996). ניהול הפרסום. כרך ב'. תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 57-27.

 

שוב עמי, א. (2011). אסטרטגיות שיווק עכשוויות. תל אביב: אגם. פרק 22, עמ' 268-292.

 

(*) גבע, א. (1994). התנהגות צרכנים. תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה, כרך ב', עמ' 379-339.

 

 

הרצאה 22 – המשך פרסום: טכניקות מרכזיות לשכנוע, פרסום כמוצר תרבותי

 

Shudson, M. (1984). Advertising as Capitalist Realism, Advertising: The Uneasy Persuasion. New-York: Basic Books, pp. 209-233.

 

)*) Jamieson, K. H. and Campbell, K. K. (1997). Persuasion through Advertising. The Interplay of Influence: News Advertising, Politics and the Mass Media, pp. 215-245

 

 

הרצאה 23 – יחסי ציבור מול פרסום, דרכים עיקריות ליחצ"ן

 

יחצ"נות

 

לפידות, א. (2000). מהם יחסי ציבור?. בתוך רוזן, א. (עורכת) דיבור עם הציבור, תל-אביב: פקר, עמ' 22-17.

 

ראובן, ד. (2000). יחסי ציבור, פוליטיקה ותקשורת. בתוך: רוזן, א. (עורכת) דיבור עם הציבור, תל-אביב: פקר, עמ' 70-53.

 

Newsom, D., VanSlyke, J, D. Kruckenberg & Turk, J. (2006). This is PR: The Realities of Public Relations. Belmont, CA: Wadsworth (9th ed.), pp. 1-32.

 

הרצאה 24 – סיכום השנה והכנה למבחן: הנחיות, סיכום החומר ומבחנים לדוגמה

 

**************

הנחיות לעבודה

(הנחיות מלאות יינתנו לפני חופשת הסמסטר)

 

* עליכם לבחור מקרה-בוחן עדכני (מאוקטובר 2012 ואילך), הקשור לאחד או יותר מנושאי הקורס, ולנתחו על-פי תיאוריות/גישות/תפישות/כיווני מחקר שנלמדים בקורס.

 

* העבודה תוגש לאחר חופשת הסמסטר, היקפה 10 ע' – לא כולל שער, תוכן עניינים ורשימה ביבליוגרפית.

מבנה העבודה:

* מבוא- 1 עמ'.

* הצגת מקרה הבוחן (יכול להתבסס על כתבה/ידיעה/מאמר/סקר וכו') 1 – 2 עמ'.

* רקע תיאורטי הרלוונטי למקרה (מחומרי הקורס ומחומרים נוספים) - 3 עמ'.

* ניתוח מקרה הבוחן עפ"י החומר התיאורטי וקישורו לתכני הקורס – 3 עמ'.

* הצגת עמדה אישית ביחס לסוגיה/סוגיות הנדונות – 1 עמ'.

* רשימה ביבליוגרפית הכוללת את הפריט/ים שניתחתם וכן כל חומר נוסף בו נעזרתם.

 

בהצלחה!